<h1>הרוקח סימן שס"ח</h1>
<h2>דף קח:</h2>
יין מבושל מברך בורא פרי הגפן במסכת שקלים ובפרק ע"פ ירושלמי ביין מבושל לד' כוסות והוי כשלקו' דאשתני לעילויא ולא מפסדי ברכה ראשונה. והא דתנן בפרק בת' דתרומות אין מבשלין יין של תרומה מפני שהוא ממעיטו, ירושלמי ר' אלעזר אומר מפני שממעיטו ממדתו ר' יוחנן אומר מפני שממעיטו משותיו פי' אין אדם יכול לשתותו כמו שאר יין. ובפרק ב' דתרומות אין תורמין יין מבושל על שאינו מבושל רבי יהודה מתיר מפני שמשביחו שהוא משקה מלכים וכתיב למשחה ולגדולה, פי' ירושלמי היין שבא ליד כהן מותר לבשלו שמשביחו כמו בזבחים בפרק התדיר (דף צ"א) למשחה כדרך שהמלכים אוכלים, אבל בעלים שבישלו היין ונתמעט ורוצים לתרום מן המבושל לפי מדה שהיה קודם בישולו לכך אין תורמין אבל אם היו תורמין לפי המדה כשאינו מבושל שפיר דמי דמעלי טפי ולרבי יוחנן דאמר לפי שממעיטו משותיו. פי' ממעיטו ממדותיו. אם כן מבושל אשתני לעילויא. והא דתני בתוספ' תורמין יין שאינו מבושל על המבושל ולא המבושל על שאינו מבושל וכן היה רשב"ג אומר יין מבושל אין בו משום גילוי ולא משום יין נסך פי' אין מצוי בו הפסד כשאר יין לכך מותר לתרום ממנו. ומשמע לרבי אלעזר ולכולי עלמא אישתני לעילויא ולרבי יוחנן ולרבנן אשתני לעילויא.
